סנאטור ממינסוטה קורא להפסקת הרדיפה נגד הפאלון גונג

(Minghui.org)

הסנאטור הרפובליקני ג'ים אֶבּלֶר ממינסוטה כתב לאחרונה מכתב גלוי לנשיא סין שי ג'ין-פינג המביע את דאגתו לגבי הרדיפה נגד הפאלון גונג בסין.

במכתבו, דחק הסנאטור אבלר בנשיא שי לעצור את הרדיפה, וגינה את קצירת האיברים בכפייה על ידי המדינה עצמה בסין.

העתקים מהמכתב נשלחו לנשיא טראמפ, לנציגים ולסנאטורים של מינסוטה.

סנאטור ג'ים אָבְּלֶר ממינסוטה

אחד ממתרגלי פאלון גונג המקומיים ראיין את סנאטור אבלר שאמר: "אני חושב שבעיות של זכויות אדם צריכות לחזור לחלק מהמשא ומתן הפוליטי שלנו עם מדיניות זרות. ואני מקווה ש[הנושא ה]זה ייעשה חלק מהדיון. נקווה שממשל טראמפ יסכים שזה נורא ואיום וימשיך להציף את הנושא וישיג ידיעות בנושא.

"בדרך בונה, זה יכול להיות משהו שקבוצות החוצות מפלגתיות יוכלו למעשה להסכים עליו ויתחילו לבנות מחדש את האמון ב[ממשל של] וושינגטון, אבל גם יצילו בתהליך את האנשים החפים מפשע האלה שלא עשו דבר רע מלבד להחזיק באמונה".

להלן מספר שאלות ותשובות שענה סנאטור אבלר במהלך הראיון:

שאלה: מה הניע אותך לכתוב מכתב ישירות לנשיא שי ג'ין-פינג? תשובה: ובכן, מתרגל פאלון גונג הגיע לכאן וסיפר לנו על הדבר הנורא הזה שקורה בסין ושלא שמעתי עליו. כששמעתי שהם קוצרים איברים מאנשים שעדיין חיים, לא יכולתי לדמיין דבר ברברי כזה. המתרגל אמר לנו שנוכל לעשות משהו בנדון וכך החלטנו להוציא את המכתב הזה.

שאלה: מה הייתה תגובת הקולגות שלך כששמעו שכתבת מכתב כזה? תשובה: הם תמכו מאוד. יש לנו 103 חתימות והיו חותמים עליו עוד, אבל פשוט נגמר לנו הזמן. כך שאנשים ללא יוצא מן הכלל מהרפובליקנים, הדמוקרטים, העצמאיים, מפלגת הירוקים והמפלגה הקומוניסטית, כולם הזדעזעו שזה עדיין נמשך. כל זה נורא ואיום. אין אף אחד באמריקה החושב שזה פחות מרצח, וכולנו נגד רצח. כולנו נגד עינויים. כך שהיה זה העונג שלי להוביל את הפרויקט הזה ולעזור שנוכל לשנות את המעשה הנורא הזה.

שאלה: האם תאמר לחברי פרלמנט אחרים ברחבי העולם ללכת על פי דוגמה זו של פנייה ישירה לנשיא הסיני? תשובה: אני אומר להם לעשות את המעשה הנכון ולהתמודד בגלוי נגד דבר מעין זה. יש לחץ פוליטי עצום להיות נחמדים לסין, משום שהם שותף גדול לסחר. אבל נראה לי שצריך לעשות את הדבר הנכון. אחד המֶנְטורים שלי לימד אותי ש: 'אף פעם לא נכון לעשות את הדבר הלא נכון; אף פעם אין זאת טעות לעשות את הדבר הנכון; לעולם לא מאוחר מדי לעשות את הדבר הנכון'. וכך עודדתי את כל אלה ששקלו זאת להצטרף להתנגדות הזאת כלפי עינויים, ולהפוך לחלק מהפתרון. לדעתי, אם מספיק מדינות מנהיגים ומחוקקים יפעלו למען זאת, סין תהיה במבוכה מכך ותפסיק.

שאלה: מה הופך את הפשעים האלה נגד האנושיות לסוגיה חשובה עבור ארה"ב ואזרחיה? ומה לגבי אזרחי מינסוטה? תשובה: זה פשוט כל כך מחריד. אתה יודע, למינסוטה יחסי מסחר עם סין. ואולי מינסוטה תוכל – אולי זה יעזור לצאת באמירה כלפי סין. אינני יודע אם עשינו איזו עבודה אמיתית להשפיע על אנשי המסחר. לא שוחחנו עם DEED (משרד הכלכלה והפיתוח במינסוטה) על מה עושים בנדון, זה המשרד לכלכלה ופיתוח שמטפל בצוות המסחר, בסחר הבין-לאומי. אבל נראה שאם המושל היה מעוניין בכך, הוא היה מעלה זאת לדיון גם כן. אני לא יודע אם עקבת אחרי זה. אולי שווה לך לעשות זאת.

שאלה: אני יודע שלאוניברסיטה של מינסוטה יש את אוכלוסיית הסטודנטים הסינים הגדולה ביותר בצפון אמריקה, כך שחשבתי – אני לא יודע – אם נכשיר את הרופאים שלהם כאן, אולי תהיה לזה השפעה שלילית מסוימת בהתחשב בקיום קצירת האיברים בכפייה. תשובה: אני חושב שלסטודנטים הסינים יכולה להיות השפעה גדולה. סטודנטים יכולים לעשות המון. אז אולי הצעד הבא הוא לצבור יותר קולות. הרשות המחוקקת היא שקובעת. אנו מסכימים שזה – אין מילה מספיק רעה עבור זה. המילה "נתעב" לא מעבירה מספיק את המסר, אבל זה נתעב. ולכן, אם הסטודנטים הסינים יחליטו לדבר עם המושל ועם שונטרה הארדי (Shawntera Hardy), שהיא המפקחת ב-DEED וינסו להפוך זאת לסוגיה, אז מדינה אחת יכולה לגרום לשינוי אם הם יצליחו. אז כנראה הצעד הבא הוא לנסות לשוחח עם המושל ולראות אם יש מוכנות להתקדם עם זה. אני חושב שהמושל יתעודד עם 103 חתימות החוצות מפלגות על המכתב.

שאלה: מספר שבועות של פיקוח בין-לאומי עצמאי יכול אולי לספק תשובה ברורה אם אסירי מצפון בסין, כמו מתרגלי פאלון גונג, אכן נרצחים בעבור איבריהם או לא. מדוע אתה חושב שהממשלה הסינית תעדיף לסבול עשור שנים של ביקורת ודוחות חושפי ראיות, במקום פשוט לאפשר פיקוח כזה? תשובה: זה מפני שאין לזה חשיבות לגביהם. "ובכן, הי אני מובך, אבל אני מרוויח מיליארד דולר". אני אהיה מובך כהלכה כדי להרוויח מיליארד דולר. צריך שיהיה לזה קצת שיניים. עליהם להפסיד את הכסף. כך שמבוכה בלבד אין בה די, משום שזה לא עבד. כך שעכשיו עליך למנוע מהם את הכסף, ולמחלקת המדינה (הסטייט דפרטמנט) יש תקנה: אם אינך יכול להוכיח שרוב התורמים אינם תורמים מרצון ושהם חיים, אז לא נרשה לך לנסוע לשם להשתלת איבר. ונקווה שגם מדינות נוספות תצטרפנה לאותו דבר. תיירות רפואית נשמעת כל כך נחמד, אלא אם אתה נוכח לדעת שהכבד הגיע מבחור בן 34 שיש לו עדיין ציפיות להיות בחיים.

שאלה: האם יש משהו נוסף שרצית לומר שלא שאלתי? תשובה: אני חושב שהגיע הזמן שהממשלה הפדרלית תהפוך באמת לחלק מזה. הגיע הזמן לאקלים העסקי ולקהילת העסקים לעשות את הדבר הנכון ולהתמודד מול זה.