עינויים פסיכולוגיים ברדיפת הפאלון גונג: הטבעה במים, הרעבה, ומניעת גישה לשירותים

(Minghui.org)

כשהחלה המפלגה הקומוניסטית הסינית לרדוף את הפאלון גונג ביולי 1999, היו אז כ-100 מיליון מתרגלים מכל שדרות החיים, ובכללם פרופסורים בקולג', אנשי עסקים, פועלים ואיכרים, במהלך הדיכוי רבים מהם נעצרו, נכלאו במחנות עבודה בכפייה ועברו שיעורים לשטיפת מוח באמצעות תעמולת שנאה.

מלבד התעללות פיזית, משתמשים גם בעינויים פסיכולוגיים כדי לכפות על המתרגלים לוותר על אמונתם בפאלון גונג ובעקרונות "אמת-חמלה-סובלנות".

נתאר שלושה סוגים של עינויים פסיכולוגיים: 1. הטבעה במים קפואים 2. הרעבה 3. מניעת גישה לשירותים

הטבעה במים קפואים

הטבעה במים (הנקראת גם סימולציה של טביעה), היא אחת משיטות העינויים האלימים והאכזריים ביותר הידועים לאנושות.

במחנה העבודה מא-סאן-ג'יאה שבפרובינציית ליאו-נינג, היו קושרים את הידיים והרגליים של הקורבן ולתוך פיו היו דוחפים גרביים וסוגרים את הפה בנייר דבק. לאחר מכן הסוהרים היו שופכים מים על הפנים. כשהפה מכוסה והידיים והרגליים קשורות בלי יכולת לזוז, אדם יכול רק לנשום דרך האף שכעת מכוסה במים. זה מוביל בקלות להרגשת חנק, מה שדומה למוות בטביעה. המוח הופך ריק לגמרי.

הדגמה של עינויים: דימוי של טביעה במים

בתי כלא אחרים, כמו כלא מו-דאן-ג'יאנג בפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג למדו את שיטת העינויים הזאת והחלו להשתמש בה על מתרגלים. אלה שעברו סוג זה של עינויים ממאנים להיזכר בחוויה המכאיבה הזאת מפני שהייתה עבורם יותר מדי אכזרית ומזעזעת.

שיטת עינויים נוספת הקשורה למים היא שמפשיטים את בגדיו של המתרגל, פותחים את כל הדלתות והחלונות ואז הרודף מטפטף מים קפואים על קצה הראש (נקודת אקופונקטורה של כתר הראש). הקורבן חש תחילה קור נורא ואז הופך לחסר תחושה. לאחר מכן הקורבן חש כאילו ראשו נפער לרווחה עם המוח כאילו מתרסק. סוג זה של עינויים מתנהל בדרך כלל במשך תקופת זמן ארוכה, מה שגורם ליותר כאב מאשר לשפוך מים קפואים על המתרגל.

בשיטה הזאת השתמשו לעינויים במרכזי המעצרים של האי-לין ושל מו-דאן-ג'יאנג שבפרובינציית ליאו-נינג.

להלן דוגמה לכך:

מר וואנג שיאו-ג'ונג- מהעיר מו-דאן-ג'יאנג סבל מעינוי טפטוף מים קפואים. אחרי שנעצר ב-17 באוגוסט 2001 על ידי משטרת יאנג-מינג, הוא הוכה וחושמל באלות מחשמלות. עם חבלות ופצעים על כל גופו הוא הוחזק במרכז המעצרים, שם המשיכו לענות אותו באמצעות טפטוף מים קפואים. הוא מת כעבור 12 מיום מעצרו בגיל 36.

כשביקרה אותו אשתו יום לפני מותו, מר וואנג סיפר לה שחשמלו אותו באלות מחשמלות ושהאוכל שקיבל היה גרוע ביותר. משפחתו לא קיבלה הודעה על מותו עד למחרת היום. בכירים טענו שהוא מת מדימום תוך גולגלתי.

הרעבה

מתרגלי פאלון גונג במקומות רבים ברחבי סין עוברים עינויים באמצעות מיקומם בסביבה קרה ללא מזון למשך יום, יומיים, שבוע ואף יותר.

צורה נוספת של הרעבה היא לאפשר למתרגלים לאכול, אבל רק במשך תקופות זמן קצרות ביותר. בכלא של ג'יא-ג'ואו בפרובינציית סצ'ואן, הסוהרים נהגו לעתים קרובות להגביל את זמן האכילה לפחות מ-20 שניות. עונש כזה יכול להימשך במשך ימים.

דוגמאות:

מר צ'ן הווי-גן- מצ'נג-דו עבר עינויי הרעבה במשך יותר מ-3 חודשים- מסוף ינואר עד אמצע מאי 2017.

מר צ'נג מת בגיל 54 ב-29 במאי 2017 כתוצאה מהרעבה.

מר יו ג'ון-שיו- היה אסיר שנגזר עליו מאסר עולם. הוא למד פאלון גונג ב-1997 משוטר. אחרי שהחלה הרדיפה נגד הפאלון גונג ב-1999 הוא הועבר לכלא מודאן-ג'יאנג, שם עונה על ידי מספר סוהרים. הם נהגו לחשמל אותו באלות חשמל לעתים קרובות ולהכותו בצינורות פלסטיק.

העינוי הגרוע ביותר שמר יו עבר היה הרעבה בתנאי קור ביחידה לעינויים אינטנסיביים. היה קר משום שלא היו בנמצא מצעים למיטה. לא היה גם מים וכשרצה לשתות, היה עליו לרוקן מים מצינור ההסקה. בכל ארוחה ניתן לו אונקיה אחת או שתיים של לחמניות מאודות.

רוב האסירים היו נכנעים אחרי מספר ימים קטן של קור ורעב והם היו מסכימים לעשות כל דבר ללא כל תנאי כדי להפסיק את העינוי הזה. אולם מתרגלי פאלון גונג הוחזקו לעתים קרובות ביחידה לעינויים אינטנסיביים למשך חודש עד חודשיים ואף יותר מזה.

מר יו מת ב-10 באוגוסט 2003, כמה ימים אחרי ששוחרר מהיחידה הזאת בכלא. הוא היה בן פחות מ-40 במותו.

מעצר ביחידה לעינויים מוגברים מוגבלת בדרך כלל לחודש אחד, כדי למנוע את מותו של הקורבן. אבל מתרגלים היו לפעמים עצורים, משוחררים ושוב עצורים בהפרש של כמה ימים.

מר הואנג גואו-דונג- היה עצור שם במשך 6 חודשים. אחרי שסבל מסוגים שונים של עינויים הוא מת ב-31 באוקטובר 2017.

מניעת שימוש בשירותים

בנוסף להטבעה במים והרעבה, יש עוד שיטה שהשתמשו בה לעתים קרובות נגד מתרגלי פאלון גונג- מניעת גישה לשירותים.

על-פי דו"ח מינג-הווי שפורסם ביוני 2012, מרכז המעצרים השני של מו-דאן-ג'יאנג הגביל את זמן עשיית הצרכים ל-3 דקות, בה בעת שמרכז המעצרים הראשון שם הגביל זאת ל-2 וחצי דקות. אם מישהו לא היה קם מהשירותים כשהזמן נגמר, היו מכים אותו באכזריות. כתוצאה מכך האסירים לא היו מספיקים לסיים את עשיית צרכיהם

נייר טואלט גם כן לא זמין ורק בקבוק אחד של מים ניתן, כדי שהאסיר ינקה עצמו בעזרת היד. קשה לדמיין כמה התהליך הזה הפך למלוכלך ולא הגייני.

נוסף לכך לפעמים הרשו למתרגלים להשתמש בשירותים רק פעם אחת ביום להטלת שתן ופעם ב-3 ימים להפרשת צואה. זה הוביל לבעיות בריאות ואילץ את הקורבנות לעשות צרכים בתחתונים.

גב' ליו ג'ין-יו- בת 67 מליאו-נינג, נעצרה באפריל 2016 ונגזרו עליה 3 שנים ו-3 חודשים בכלא הנשים בפרובינציה.

לעתים קרובות נהגו הסוהרים להוסיף סמים בלתי ידועים לאוכל שלה ואסרו עליה להשתמש בשירותים. זה הוביל לעשיית הצרכים שלה בתחתונים מה שגרם להתעללות נוספת.

אפילו אחרי שנשלחה בפברואר 2018 לבית החולים במצב של סכנת חיים, קשרו את רגליה בשלשלאות ו-6 סוהרים שמרו עליה.

כשרצתה ללכת לשירותים בלילה, סירבו השוטרים להתיר את השלשלאות והיא נאלצה לעשות צרכיה בבגדים.

היא מתה ב-15 באפריל, כמה ימים אחרי ששוחררה מסיבות רפואיות.