עזבתי את סין אחרי 2005. במשך זמן רב לאחר מכן לא יכולתי להרפות מהטינה שלי – כלפי המשטרה שרדפה אותנו, כלפי אלה שגרמו לי לאבד את עבודתי ולחיות בעוני, ואפילו כלפי מתרגלים עמיתים. זה הסתתר עמוק מתחת לחזית של נימוסים טובים
כשראיתי אותה בפעם הראשונה, היא נראתה מפחידה. היא הייתה רק שק של עצמות עם פנים חסרות דם ועיניים שקועות. היא נראתה מבועתת ואבודה לגמרי. היא אמרה שייתנו לה עונש מוות או לפחות 15 שנים.
אחר כך המשכתי לחשוב מדוע הטרידו את לאן בביתה מלכתחילה. מתוך לימוד הדאפא אנחנו יודעים שהרדיפה לא הייתה צריכה להתרחש. אולי לאן הכירה בלא מודע בכך שהרדיפה
מר לין הונג-ג'יה נידון לשמונה שנות מאסר וקנס של 40,000 יואן. מר שיה צ'ינג-צאי נידון לחמש שנים וקנס של 20,000 יואן. גב' טנג צ'ינג-הואה, גב' פאנג רווי-צ'ין ומר גאו רי-ג'ון נידונו לחמש שנים כל אחד וקנס של 10,000 יואן.
... מצד שני, אחרי שאנחנו חושפים את הרדיפה במשך 25 שנה, המאסטר עדיין צריך לתת לנו תזכורות כה מפורטות. האם זה בסדר? אני מקווה שכל מתרגל קורא ומבין את המאמר הזה וקולט שהוא פונה לכל אחד מאיתנו.
מאסטר לי מתבונן מההרים בשקט בעולם האנושי אחרי שעזב את ניו יורק בעקבות אירועי ה-20 ביולי 1999 (התמונה פורסמה ב-19 לינואר 2000)
מאמרים אחרונים
טיפוח
חדשות ואירועים
רדיפה
מאסטר לי מתבונן מההרים בשקט בעולם האנושי אחרי שעזב את ניו יורק בעקבות אירועי ה-20 ביולי 1999 (התמונה פורסמה ב-19 לינואר 2000)